(טינטון (טיניטוס

מהו טינטון

טינטון הוא השם שהאקדמיה ללשון עברית נתנה למונח הלועזי טיניטוס .המילה העברית העתיקה היא "המית אוזן". אפשר להגדיר טינטון (רעשים באוזנייים או בראש) כתלונה סובייקטיבית על שמיעת קול או קולות שניתן לייחס אותם לאוזניים או לראש מבלי שיתקיים גירוי חיצוני כלשהו, או צליל שהוא סוביקטיבי ואוביקטיבי כאחד. כלומר: האדם שסובל מטינטון שומע את הצליל, וגם אנשים אחרים .הקולות הנשמעים הם פשוטים וחסרי כל משמעות לשונית ובכך נבדלים מהזיות שמיעתיות. טינטון כרוני הינו טינטון שנמשך מעל 6 חודשים ברצף.

טינטון סובייקטיבי - מאפיינים

אדם הסובל מטינטון עשוי לדווח על שמיעת צלילים שמזכירים לו ציפצוף, שריקה, המיית גלים, רעש של כבל חשמלי עם מתח גבוה, מנוע של מקרר, שיחרור אוויר מסיר לחץ או צלילים של צרצרים.

עוצמת הטינטון נעה בין הפרעה קלה יחסית שאפשר ללמוד לחיות אתה ברקע, לבין מחלה קשה ביותר, שיוצרת אצל הסובל מועקה רבה, שמטרידה ללא הרף וגורמת להפרעות בשינה, חולשה כללית, ירידה ביכולת הריכוז, חרדה, תשישות, יתר לחץ דם, רגישות לרעש (היפראקוזיס), דפיקות לב מהירות, דיכאון, ירידה בשמיעה ותופעות רבות נוספות.

טינטון אובייקטיבי - מאפיינים

מדובר ברעש פועם, כאשר קצב הפעימות יכול להיות בהתאם לדופק או שהקצב שונה מהדופק. האדם הסובל שומע את הטינטון, וגם אדם אחר יכול לשמוע .כאשר הטינטון האובייקטיבי חלש, הרופא הבודק יכול להיעזר במכשיר הגברה כדי לשמוע אותו. בחולים עם טינטון אובייקטיבי חזק מאוד, תיתכן אפשרות שהרופא ישמע את הטינטון ללא הגברה אלקטרונית.

הגורמים לטינטון

בין הגורמים העיקריים לטינטון ניתן למנות חשיפה לרעש חזק במהלך השירות הצבאי או בעבודה אזרחית, פגיעות ראש מתאונות, רעש ממערכות הגברה רבות עוצמה במועדונים ומקומות בילוי, פיגועים עם חומרי נפץ על ידי טרוריסטים ותופעות לוואי של תרופות. טיניטון כתופעת לוואי דווח בהקשר ליותר מ-260 תרופות, אולם בעלי אתרים העוסקים בטינטון נזהרים שלא לדווח על תרופות שיש לגביהן ספק בגלל חשש לתביעה משפטית מצד החברות שמייצרות את התרופות.

קיים קושי לקבוע בוודאות שגורם מסויים קשור להופעת הטינטון. לדוגמה: קבוצת חיילים נחשפת לרעש של ירי ארטילרי. סביר מאוד שרק אחד החיילים יסבול מטינטון ממושך. השאר ידווחו על טיניטוס לזמן קצר של שניות אחדות עד שעות. כלומר: הרעש איננו הגורם היחידי לטינטון. ההחלמה של רוב החיילים שהשתתפו בירי מעידה על כך שרעש הירי איננו הגורם היחידי לטינטון.

שכיחות

במידה ונסתמך על הנתונים הסטטיסטיים בארצות הברית וניישם אותם למציאות בארץ, מדובר על כשמונים אלף חולי טינטון בישראל. רוב החולים מוגדרים "קלים" או "בינוניים" ומרביתם לא מחפשים טיפול. החולים הקשים מהווים כשמונת אלפים איש מתוך כלל אוכלוסיית החולים. נתון נוסף שחשוב לציין הוא שבקרב 30% מחולי הטינטון ישנן גם סחרחורות מסוגים שונים. בעתיד, עם התקדמות אפשרויות האיבחון של הסחרחורת,והפרעות אחרות בשווי המשקל, ייתכן ואנו צפויים לגידול במספר זה.

אפשרויות הטיפול בטינטון

ניתן לחלק את שיטות הטיפול לשלוש:
(1) טיפולים פליאטיבים (טיפולים שנועדו להקל) - נוגדי חרדה להפחתת רמת החרדה אצל חלק מהסובלים, חוסמי קולטן H2, היפנוזה, מרחיבי כלי דם ,ביופידבק, מיסוך הטינטון באמצעות מכשירים המחוללים רעשי רקע עדינים, טיפול בהפרעות שמיעה תוך התאמת מכשירי שמיעה, טיפול התנהגותי קוגנטיבי (CBT) וטיפול במכשירי TRT.
(2) טיפולים קיוראטיבים (טיפולים שנועדו לרפא) – טיפול בדלקות, טיפול בהפרעה של זרימת כלי דם הנמצאים בגולגולת, הסרה של גידול (כאשר הגידול גרם לטינטון), הפסקת תרופות הגורמות לטינטון ואיזון מטאבולי שהינו טיפול רפואי הניתן באופן בלעדי במרפאה זו ומטרתו לאפשר לגוף לתקן את מערכת השמיעה ושיווי המשקל שניזוקו.
(3) טיפולים שהשפעתם אינה ידועה - טיפולים עם מנגנון פעולה לא ידוע.