מחלת מנייר: תזונה וטיפול לפי ה-Medical Textbook

טיפול במחלת מנייר

הטיפול למחלה מנייר צריך להינתן לחולים שעברו הערכה מקיפה של מערכות השמע (אודיטורית) ושיווי המשקל (ווסטיבולרית) בידי מומחה.

 

הטיפול במחלה מנייר, לפי הספרות הרפואית, נעשה תוך שימוש בתרופות שעשויות להקל על הסימפטומים של המחלה. תרופות פסיכוטרופיות עשויות לעזור בכל שהן מפחיתות את החרדה או סימפטומים דיכאוניים.

 

histamine h2

 

תרופות שחוסמות את קולטני H2 יכולות להפחית התקפי בחילות ו/או הקאות. שימוש בתרופות משתנות גם כן עשוי להביא להקלה אצל חלק מהחולים.

 

התאמת התזונה (דיאטה)

התזונה המומלצת עבור הסובלים ממחלת מנייר כוללת צריכה נמוכה של מלח וסוכר, הימנעות ממשקאות אלכוהוליים וקפאין, והפחתת צריכת הטבק. אצל כל חולה חשיבות ההמלצות התזונתיות עשויה להיות שונות ולכן כדאי לנסות ולראות מה עוזר.

 

השפעת השעון הביולוגי

שעון ביולוגי הוא למעשה מנגנון פנימי מתוחכם שאחראי על ויסות התהליכים בגוף לפי מחזוריות של 24 שעות ומאפשר להתאים את פעילות הגוף להשפעתה המשתנה של השמש במהלך היממה. שמירה והקפדה על שעון ביולוגי מסודר עשוי להפחית את ההשפעה של חלק מהסימפטומים המופיעים במחלת מנייר.

 

שעון ביולוגי

 

התקפי ורטיגו וטינטון

רצף האירועים במחלת מנייר הנו אפיזודות משולבות של התקפי ורטיגו וטינטון. ההתקפים יכולים להיות קו-דומיננטיים (שניהם דומיננטיים) או נפרדים באינטרוולים ממושכים.

 

כאשר התקף ורטיגו הוא הדומיננטי – הסובל מרגיש כמעט משותק ולא יכול לזוז בכוחות עצמו. לעומת זאת, כאשר התקף טינטון נמצא במרכז התמונה הקלינית – החולה סובל בדרך כלל מליקוי שמיעה לאחר כל התקף.

 

אובדן שמיעה

אצל רוב החולים, הנזק מתבטא בחלק התדרים הגבוה של בדיקת האודיוגרם (ראו: בדיקת אודיומטריה). כאשר מדובר באובדן שמיעה חמור – החולה סובל מנכות. אובדן השמיעה יכול להיות חד צדדי (באוזן אחת) או דו צדדי (בשתי האוזניים).

 

מיגרנה, דיזינס וחוסר שווי משקל

כ- 30% מכלל החולים סובלים ממיגרנה (כאב ראש). בין התקפי הורטיגו, החולה עלול לחוות אפיזודות של סחרחורת מסוג דיזינס (Dizziness) למספר שניות או חוסר שווי משקל.

 

לתשומת לבכם! הדיון המפורט בארבעת המצבים הרפואיים המתוארים לעיל: טינטון, ורטיגו, דיזינס ומחלת מנייר, אינו מהווה המלצה לביצוע בדיקות או לקחת טיפול כלשהו. רק מומחה שבדק את המטופל מהווה סמכות להפניית חולה לטיפול או בדיקות.

מחלת מנייר: תזונה וטיפול לפי ה-Medical Textbook

טיפול במחלת מנייר

הטיפול למחלה מנייר צריך להינתן לחולים שעברו הערכה מקיפה של מערכות השמע (אודיטורית) ושיווי המשקל (ווסטיבולרית) בידי מומחה.

 

הטיפול במחלה מנייר, לפי הספרות הרפואית, נעשה תוך שימוש בתרופות שעשויות להקל על הסימפטומים של המחלה. תרופות פסיכוטרופיות histamine h2עשויות לעזור בכל שהן מפחיתות את החרדה או סימפטומים דיכאוניים.

 

תרופות שחוסמות את קולטני H2 יכולות להפחית התקפי בחילות ו/או הקאות. שימוש בתרופות משתנות גם כן עשוי להביא להקלה אצל חלק מהחולים.

 

התאמת התזונה (דיאטה)

התזונה המומלצת עבור הסובלים ממחלת מנייר כוללת צריכה נמוכה של מלח וסוכר, הימנעות ממשקאות אלכוהוליים וקפאין, והפחתת צריכת הטבק. אצל כל חולה חשיבות ההמלצות התזונתיות עשויה להיות שונות ולכן כדאי לנסות ולראות מה עוזר.

 

השפעת השעון הביולוגי

שעון ביולוגי הוא למעשה מנגנון פנימי מתוחכם שאחראי על ויסות שעון ביולוגיהתהליכים בגוף לפי מחזוריות של 24 שעות ומאפשר להתאים את פעילות הגוף להשפעתה המשתנה של השמש במהלך היממה. שמירה והקפדה על שעון ביולוגי מסודר עשוי להפחית את ההשפעה של חלק מהסימפטומים המופיעים במחלת מנייר.

 

התקפי ורטיגו וטינטון

רצף האירועים במחלת מנייר הנו אפיזודות משולבות של התקפי ורטיגו וטינטון. ההתקפים יכולים להיות קו-דומיננטיים (שניהם דומיננטיים) או נפרדים באינטרוולים ממושכים.

 

כאשר התקף ורטיגו הוא הדומיננטי – הסובל מרגיש כמעט משותק ולא יכול לזוז בכוחות עצמו. לעומת זאת, כאשר התקף טינטון נמצא במרכז התמונה הקלינית – החולה סובל בדרך כלל מליקוי שמיעה לאחר כל התקף.

 

אובדן שמיעה

אצל רוב החולים, הנזק מתבטא בחלק התדרים הגבוה של בדיקת האודיוגרם (ראו: בדיקת אודיומטריה). כאשר מדובר באובדן שמיעה חמור – החולה סובל מנכות. אובדן השמיעה יכול להיות חד צדדי (באוזן אחת) או דו צדדי (בשתי האוזניים).

 

מיגרנה, דיזינס וחוסר שווי משקל

כ- 30% מכלל החולים סובלים ממיגרנה (כאב ראש). בין התקפי הורטיגו, החולה עלול לחוות אפיזודות של סחרחורת מסוג דיזינס (Dizziness) למספר שניות או חוסר שווי משקל.

 

לתשומת לבכם! הדיון המפורט בארבעת המצבים הרפואיים המתוארים לעיל: טינטון, ורטיגו, דיזינס ומחלת מנייר, אינו מהווה המלצה לביצוע בדיקות או לקחת טיפול כלשהו. רק מומחה שבדק את המטופל מהווה סמכות להפניית חולה לטיפול או בדיקות.

מטופלים (וידאו)...

כהן ענת, כפר סבא
“…אוזן שמאל הייתה אצלי מאד אטומה והיה בה רעש בלתי נסבל… צפצוף… טינטון. המחלה התפתחה לאט. ההתקפים היו בהתחלה כל מספר חודשים. זה היה מבהיל ומפחיד. במיוחד שלא קיבלתי סיוע ואף אחד לא ידע להגיד לי מה אני עוברת…” צפו בסרטון

ג’ראלד אטייה, עובד סוציאלי ומטפל זוגי, ארה”ב
“הטיניטוס שלי החל לפני ארבע שנים, לאחר שפעת חזקה ובתקופה שאבי נפטר. היה אצלי לחץ נפשי גדול. לאחר מכן הרגשתי אטימות באזניים וצלצולים, בעיקר באוזן שמאל. הייתי מסוחרר, ועם בחילות וחולשה. הלכתי למומחים לאף אוזן גרון…” צפו בסרטון (אנגלית בתרגום לעברית)

מטופלים (וידאו)...

כהן ענת, כפר סבא
“…אוזן שמאל הייתה אצלי מאד אטומה והיה בה רעש בלתי נסבל… צפצוף… טינטון. המחלה התפתחה לאט. ההתקפים היו בהתחלה כל מספר חודשים. זה היה מבהיל ומפחיד. במיוחד שלא קיבלתי סיוע ואף אחד לא ידע להגיד לי מה אני עוברת…” צפו בסרטון

ג’ראלד אטייה, עובד סוציאלי ומטפל זוגי, ארה”ב
“הטיניטוס שלי החל לפני ארבע שנים, לאחר שפעת חזקה ובתקופה שאבי נפטר. היה אצלי לחץ נפשי גדול. לאחר מכן הרגשתי אטימות באזניים וצלצולים, בעיקר באוזן שמאל. הייתי מסוחרר, ועם בחילות וחולשה. הלכתי למומחים לאף אוזן גרון…” צפו בסרטון (אנגלית בתרגום לעברית)