טינטון – טיפול, גורמים וסימפטומים

מהו טינטון?

טינטון הוא השם שהאקדמיה ללשון עברית נתנה למונח הלועזי טיניטוס. בעברית העתיקה נעשה שימוש במילה “המיית אוזן” כדי לתאר את הסימפטום.

אפשר להגדיר טינטון כתלונה סובייקטיבית על שמיעת קול או קולות שניתן לייחס לאוזניים או לראש מבלי שיהיה גירוי קולי חיצוני. מקור הטינטון הוא במוח הן כשמדובר בצליל סובייקטיבי והן בצליל אובייקטיבי.

כלומר: האדם שסובל מטינטון שומע את הצליל בכל מקרה, אך רק כאשר הטינטון הוא אובייקטיבי – גם אנשים אחרים יכולים לשמוע אותו. הקולות של טינטון הם צלילים פשוטים וחסרי כל משמעות. בכך הם נבדלים מהלוצינציות שמיעתיות.

סיווג לפי משך הזמן

טינטון אקוטי (זה עתה התפרץ)

טינטון אקוטי הוא טינטון שהחל לפני זמן קצר והחולה שסובל נמצא בשלבים הראשונים של ההתמודדות.

טינטון ממושך שהחמיר לאחרונה (acute on chronic)

ישנם אנשים שסבלו זמן ממושך, לעתים שנים ארוכות, מטיניטון חלש שאפשר לחולה להתמודד עם הסימפטום בהצלחה. כאשר, אצל חולה כזה מופיעה החמרה שפוגעת לו באיכות החיים, אנו מתייחסים אליו כסובל מטינטון שזה עתה התפרץ (אקוטי).

טינטון ממושך קשה (chronic)

מדובר באנשים שסובלים מטינטון קשה שגורם להם סבל משמעותי והפרעה למהלך החיים מעל 6 חודשים.

מאפייני טינטון סובייקטיבי

אדם עם טינטון ידווח על שמיעת צלילים שמזכירים לו גלי ים, שכשוך של מים, רעש שמזכיר מתח גבוה, מנוע של מקרר, קומקום חשמלי, שחרור אוויר מסיר לחץ, צפצופים, צרצרים או שלוב של צלילים.

חלק מהסובלים מדווחים על שמיעת מוזיקה או שירים. המוזיקה אינה בהכרח חד גונית והחולה עשוי לשמוע שירים ואף מנגינות שלמות. יש לציין שלא מדובר בטינטון ואף לא על הלוצינציות אודיטוריות. חלק מהתיאוריות גורסות שהמקור הוא אוטם בכלי דם שנמצא בגזע המוח.

מאפייני טינטון אובייקטיבי

מדובר ברעש פועם, כאשר קצב הפעימות יכול להיות מותאם לדופק או עם קצב שונה מהדופק. האדם הסובל שומע את הטינטון, וגם אדם אחר יכול לשמוע ואפילו להקליט את הצלילים. כאשר הטינטון האובייקטיבי חלש, הרופא הבודק יכול להיעזר במכשיר הגברה כדי לשמוע אותו.

בחולים עם טינטון אובייקטיבי חזק מאוד, תיתכן אפשרות שהרופא ישמע את הטינטון אף ללא הגברה אלקטרונית.

חומרת המחלה וחיפוש טיפול לטינטון

ניתן למיין את חומרת המחלה במספר אופנים, כגון: מתון, בינוני וחמור. לרוב, יסווג הטינטון כחמור או קשה כאשר קיימת הפרעה מהותית ליכולת של החולה לעבוד, ללמוד ולנהל את שגרת חייו.

חיפוש אחר טיפול לטינטון יכול להיות קשור לחומרת המחלה (עוצמת הטינטון), המידה שהטנטון מטריד, ויכולת התמודדות של החולה. המנגנונים הפסיכולוגיים שמסייעים לחולה להתמודד עם הסבל יכולים לתפקד באופן יעיל או מוחלש. יכולת החולה להפעיל את אותם מנגנונים בהצלחה תלויה פעמים רבות בגורמי לחץ.

לדוגמה: אדם שסבל מטינטון זמן רב והצליח להתמודד באופן סביר עם המחלה ללא סיוע רפואית, עלול לעבור מצב דחק בדמות גירושין, שבמהלכם או לאחריהם יכולת ההתמודדות שלו פוחתת והוא נזקק לעזרה.

טינטון קשה והסימפטומים הנלווים

רמת הטינטון נעה בין הפרעה או מטרד קל שאפשר ללמוד לחיות אתו, לבין הפרעה קשה ביותר, שיוצרת אצל הסובל מועקה רבה, מטרידה ללא הרף וגורמת לפגיעה ממשית וניכרת באיכות החיים.

דוגמאות אופייניות לסימפטומים הנלווים הן: הפרעות שינה, חולשה ותחושת חוסר אנרגיה, ירידה ביכולת הריכוז, ירידה ביכולת לזכור שמות, פגיעה בזיכרון לטווח קצר, חרדה, יתר לחץ דם, רגישות לרעש (היפראקוזיס), דפיקות לב מהירות, דיכאון, ירידה בשמיעה ותופעות רבות נוספות.

סימפטומים נפשיים וטינטון

התפתחות תגובה דיכאונית

טינטון עשוי לגרום לדאגה בריאותית אצל החולה. במידה והחולה מתבשר כי מדובר במחלה חשוכת מרפא, תגובתו עלולה להיות חרדה ולעתים אף דיכאון קשה.

נוירוזת חרדה

טינטון קשה עלול לגרום חרדה. הימשכות הסימפטומים עלול לגרום לקיבוע של החרדה ולהפיכתה לסימפטום המרכזי ללא קשר לעוצמת.

הפרעת דחק פוסט-טראומטית

חשיפה גורמי רעש במהלך אימונים צבאיים או בשדה הקרב תוך קיום של איום ממשי על החיים עלול לגרום ל-2 תסמונות: טינטון יחד עם הפרעת דחק פוסט טראומתית הידועה גם כ”הלם קרב”.

המונח המודרני נקרא Post Traumatic Stress Disorder ובקיצור PTSD, משמש לתיאור מכלול התגובות הנפשיות לכל סוגי הטראומה וביניהן “הלם קרב”.

נוירוזת פיצויים

מדובר על תביעת פיצויים מהגורם שיש לו אחריות להתפתחות הטינטון. ניסיוני מצביע על כך שחולי טינטון מעטים מאוד הנם מתחזים. לרוב מדובר בחולים עם סבל קשה שמחפשים תמיכה ארגונית למצב שתחול החמרה.

סובלים רבים חוששים מאפשרות של גידול מוחי ומעוניינים בכיסוי למקרה שבו ייאלצו לעבור טיפולים. מובן שלא כל חולה שתובע פיצויים עקב טיניטוס יוגדר כחולה עם נוירוזת פיצויים.

גורמים לטינטון

הגורמים לטינטון הם רבים ומגוונים. החל מחשיפה לרעש במהלך העבודה או השירות הצבאי, דרך פגיעות ראש בתאונות ורעש במקומות בילוי וכלה בתופעות לוואי של תרופות. כיום ידוע על כ-240 תרופות העלולות לגרום להופעת טינטון.

גורמים אינטרסנטיים רבים פועלים במישורים שונים במטרה למזער את ההכרה במפגעים השונים כאחראים להופעת טינטון. זאת כדי שלא לפצות את החולים. בין גורמים אלה ניתן למנות: חברות ביטוח, תרופות, תעשיינים ועוד.

קיים קושי לקבוע בוודאות שגורם מסוים קשור להופעת הטינטון. לדוגמה: קבוצת חיילים נחשפת לרעש של ירי ארטילרי. סביר מאוד שרק אחד החיילים יסבול מטינטון ממושך. השאר ידווחו על טינטון לזמן קצר של שניות אחדות עד שעות.

ההחלמה של רוב החיילים שהשתתפו בירי מעידה על כך שרעש הירי איננו הגורם היחידי.

אפשרויות הטיפול בטינטון

ניתן לחלק את שיטות הטיפול לשלוש קבוצות:

טיפולים פליאטיבים (טיפולים להקלה)

נוגדי חרדה להפחתת רמת החרדה אצל חלק מהסובלים, חוסמי קולטן H2, היפנוזה, מרחיבי כלי דם ,ביופידבק, מיסוך הטינטון באמצעות מכשירים המחוללים רעשי רקע עדינים, טיפול בהפרעות שמיעה תוך התאמת מכשירי שמיעה, טיפול התנהגותי קוגנטיבי (CBT) וטיפול במכשירי TRT.

טיפולים קוראטיבים (טיפולים לריפוי)

טיפול בדלקות, טיפול בהפרעה של זרימת כלי דם הנמצאים בגולגולת, הסרה של גידול (במידה וגרם לטינטון – ראו איור בדוגמא) והפסקת תרופות הגורמות לטינטון.

איזון מטאבולי – הוא טיפול קיורטיבי שניתן במרפאה זו ונועד לאפשר לגוף לתקן את מערכת השמיעה ושיווי המשקל שניזוקו. באתר ניתן לקרוא על הטיפול בהרחבה.

טיפולים שהשפעתם לא ידועה

מדובר בטיפולים שמנגנון הפעולה שלהם לא ידוע לרופאים עם גישה מערבית.

שכיחות

על סמך הנתונים הסטטיסטיים שנאספו בארצות הברית, ניתן להעריך שישנם כשמונים אלף חולי טינטון בישראל. רוב החולים מוגדרים “קלים” או “בינוניים” ומרביתם לא מחפשים טיפול. החולים הקשים מהווים כשמונת אלפים איש מתוך כלל אוכלוסיית החולים.

נתון נוסף שחשוב לציין הוא שבקרב 30% מחולי הטינטון ישנן גם סחרחורות מסוגים שונים. בעתיד, עם התקדמות אפשרויות האבחון של הסחרחורת והפרעות אחרות בשווי המשקל, ייתכן ואנו צפויים לגידול במספר זה.