מחלת מנייר – תופעות, גורמים וטיפול

כ-15 איש מתוך 10,000 ילקו במחלת מנייר מדי שנה. שכיחות ההסתברות לפתח מחלת מנייר זהה אצל גברים ונשים, כאשר טווח הגילאים האופייני נע בין 50-20 שנה. שליש מתוך כלל הסובלים יפתח מהלך כרוני של מחלת מנייר.

חולים שטופלו במסגרת ביה”ח הדסה עין כרם

חולים הסובלים מטיניטוס

כ- 70% מכלל החולים שסבלו מטיניטוס בלבד, וטופלו במסגרת מרפאות החוץ של המרפאה בבית חולים הדסה עין כרם, דיווחו על שיפור דרמטי במצבם הרפואי לאחר שנה.

חולים הסובלים ממחלת מנייר

בקרב חולים הסובלים ממחלת מנייר (סימפטומים עיקריים: טיניטוס, ורטיגו, תחושת אטימות באוזניים, ירידה בשמיעה) נצפו סטטיסטיקות טובות יותר בהשוואה לחולים הסובלים מטיניטוס בלבד.

זמן ההמתנה היה קצר יותר עד להופעת הטבה משמעותית במצבם הרפואי וחל שיפור רב מבחינת איכות החיים לאחר שנה. בקרב חולים שהמשיכו בטיפול מעבר לשנה נצפתה התקדמות משמעותית נוספת.

טיניטוס והפרעות שינה

ההסתברות לסבול מהפרעות שינה ידועה ומוכרת אצל חולי רבים הסובלים מטיניטוס. ניתוח הנתונים שנאספו ממעבדות השינה מצביעים על כך שבקרב 76% מחולים אלה נצפתה אינסומניה (נדודי שינה). האנליזה לא הבחינה בין חולי הסובלים מטיניטוס בלבד לבין אלו הסובלים מטיניטוס כחלק ממחלת מנייר.

ורטיגו, דיזינס ומחלת מנייר

ורטיגו נחשב לגורם השני שבגללו אנשים פונים לחדר המיון במדינת ישראל. גם כאן, לא בוצע מחקר סטטיסטי שיצביע על אחוז הפונים בשל ורטיגו שנגרם ממחלת מנייר או ורטיגו שהופיע מסיבות אחרות.

נתונים שנאספו בארה”ב

הפרעות שיווי משקל

המספר הכולל של אזרחים אמריקנים שנרשמו לטיפול במרפאות החוץ בבתי החולים תחת הכותרת “סובלים מהפרעות שיווי משקל” מוערך בכ-90 מיליון. התלונות העיקריות של החולים היו ורטיגו ודיזינס.

אוכלוסיה מבוגרת

בקרב 20% מהאמריקאים בגילאי 65-75 ישנן הפרעות שיווי משקל. אצל 25% זה מופיע החל מגיל 75. הפרעת שיווי משקל נחשבת להפרעה או הסימפטום הרפואי השכיח ביותר בקרב חולים מעל גיל 70.

נתונים שנאספו בישראל

בישראל כאמור מדובר בתלונה השנייה הכי נפוצה אצל חולים. ההערכה היא שמדובר בהפרעה שמופיעה בשלב זה או אחר אצל כ-70% מהאוכלוסייה הרגילה. מובן שאצל פלחים מסוימים באכלוסיה ניתן למצוא את ההפרעה בשכיחות גבוהה בהרבה (בקרב אסטרונאוטים למשל קיים סיכון גבוה יחסית לפגיעה במערכת הווסטיבולרית).

בקרב ילדים

קרוב לוודאי כי ילדים מושפעים יותר ממבוגרים, ודבר זה עשוי למנוע ולהקשות על ילדות נורמלית ופעילות גופנית. הגורם הנפוץ ביותר לוורטיגו בילדות הוא BPPV (ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי).

גורמים פריפריאליים

גורמים פריפריאלים להפרעות וסטיבולריות נמצאו בקרב 75% מהסובלים. הגורם הפריפריאלי וסטיבולארי השכיח ביותר הוא BPPV, המלווה במחלת מנייר שאינה נשלטת, דלקת בעצב הוסטיבולרי, דלקת באוזן הפנימית, פיסטולה פרלימפטית ונוירומה אקוסטית (גידול בעצב השמע).

גורמים וסטיבולריים במוח הגדול והקטן

גורמים אלה להפרעות וסטיבולריות נמצאים בקרב 25% מהסובלים. הגורמים העיקריים הם הפרעות צרברווסקולריות (המוח לכלי הדם במוחיים), מחלות של המוח הקטן, מיגרנה, טרשת נפוצה (MS), גידולים בפוסטריור פוסה, מחלות נוירודגנרטיביות (ניווניות), תופעות לוואי של תרופות והפרעות פסיכולוגיות.

פגיעת ראש

פגיעת ראש בדרגה מתונה עד חמורה, שהתרחשה במהלך תאונת דרכים, פעילות גופנית ותאונות עבודה בקרב צעירים או נפילות בקרב מבוגרים מהווה גורם מוביל להופעת סחרחורת מסוג דיזינס (DIZZINESS) המופיעה אצל 2 מליון אזרחים אמריקאים מדי שנה.

סטטיסטיקה עגומה

למרבה הצער פחות מ-10% מהחולים הסובלים מהפרעות וסטיבולריות ושיווי משקל נבדקו בידי מומחים (אודיאולוגים, מומחים לאא”ג או נוירולוגים). ההערכה היא שיותר מ-70% מהסובלים עוברים אבחון וטיפול בידי רופא המשפחה בלבד.