אוזניים סתומות / פקוקות במחלת מנייר

מהי אוזן סתומה?

אוזן סתומה או פקוקה היא פשוט תחושה שישנה חסימה באוזן. המטופל יציין לעתים שהוא מרגיש תחושה של מלאות באוזניים.

 

מקור התחושה יכול להיות חסימה מכאנית אמיתית, כמו במקרה של חסימה הנובעת משעווה באוזן (צרומן), נוזלים באוזן התיכונה, זיהום או כולסטאטומה (חדירה חולנית של עור באוזן) באוזן התיכונה, תפקוד לקוי של חצוצרת השמע, או גורם רטרו-כוכליארי.

 

אוזניים פקוקות ומחלת מנייר

 

אוזניים סתומות במחלת מנייר

אצל חולים הסובלים ממחלה מנייר, אוזניים סתומות (אטומות) הן אחד מ-4 הסימפטומים העיקריים. תחושת האטימות יכולה להופיע ולהיעלם לסירוגין, התחושה יכולה להיות דו צדדית או חד צדדית, בבדיקות חוזרות של האוזן נראה עור תוף תקין.

 

במחלת מנייר אין עדות לתמונה האופיינית שניתן למצוא באוזן מזוהמת (דלקת אוזניים בקטריאלית), נוזלים מאחורי עור התוף, חומר לבן מאחורי עור התוף (כולסטאטומה) או קרום פנימי (עור התוף אינו מתפקד בחצוצרת השמע).

 

קדחת השחת, סוגים אחרים של אלרגיה, ולחץ אטמוספרי, יכולים גם הם להיות סיבות לאוזניים סתומות.

 

אוזניים סתומות וחוסר תפקוד של חצוצרת השמע

תלונה זו עשויה לכוון את המומחה לאף אוזן וגרון לאבחן כי חצוצרת השמע אינה מתפקדת. החולה הסובל עלול ללחוץ על המומחה לבצע ניקוב של עור התוף, או אפילו להכניס צינורית דקה לאוזן התיכונה דרך עור התוף, על מנת להשיג שיווי משקל בין הלחץ האטמוספרי והאוויר שבאוזן התיכונה.

 

כאשר התחושה של אוזן פקוקה היא רטרו-כוכליארית, אין כל אינדיקציה לבצע ניקוב של עור התוף.

 

תחושות אופיינית אצל חולה עם אוזן סתומה

שינוי ביכולת השמיעה

התחושה שהאוזניים פקוקות יכולה להיות חד צדדית (רק אוזן ימין או רק אוזן שמאל) ויכולה להיות דו צדדית. תחושה זו יכולה להופיע ולהיעלם למשך שעות, ימים ושבועות. רמת השמיעה עברה שינוי. השינוי יכול להיות באיכות הצלילים הנשמעים, היכולת להבחין בין מילים או ירידה כללית בשמיעה.

 

הופעת טינטון חזק

הדבר גורם לבהלה אצל החולה, מאחר והוא אף פעם לא יודע אם האיכות והעצמה של הצליל, שהוא שומע, יישארו כמו שהם או שהוא יתאושש. זהו פחד אמיתי הנגרם מחוסר הידיעה ולא חרדה בעלמא.

 

פעמים רבות התחושה של אוזניים סתומות מלווה בטינטון בעוצמה חזקה, אשר גורמת כעס ובהלה אצל החולה כיוון שאין שום דרך לשנות את 2 הסימפטומים הקשים הללו.

 

נוירומה אקוסטית

 

לעיסת מסטיק אינה עוזרת לפתוח את האוזן הסתומה (אצל רוב החולים) ,וקולות מיסוך אינם עוזרים להתעלם מהטינטון (אצל חולים רבים). מחלה רטרו כוכליארית כמו נוירומה אקוסטית (גידול בבסיס הגולגולת – ראו איור), עלולה לגרום לתחושה של אוזן סתומה.

 

נומקלטורה (מינוח) של חולים

כדי לתאר את ההרגשה, החולה הסובל עשוי להשתמש במונחים כמו: אוזניים פקוקות, תחושת מליאות באוזניים, אוזניים סתומות, אוזניים חסומות, אוזניים סגורות, כאב באוזן, מעצור באוזן, ניתוק באוזן וכן הלאה.

 

אבחנה מבדלת

יש להבדיל בין מצב בו מדובר באוזן חסומה מונו-סימפטומטית (תסמין יחיד) לעומת מצב בו האוזניים הפקוקות הן רק סימפטום אחד מתוך ארבעה (מחלת מנייר). אצל המטופל האופייני לרוב אין זה הסימפטום הראשון והיחיד.

 

כאשר מטופל מגיע עם תלונה בודדת, על המומחה לאף האוזן וגרון לשלול אפשרויות אחרות שעלולות להוביל לתלונה של המטופל. בדיקות של המערכת הווסטיבולרית (מערכת שיווי המשקל) עשויות לעזור בקבלת החלטה לגביי המיקום העיקרי של המחלה, גם כאשר אין התקפים של ורטיגו.

 

כאשר האוזן פקוקה בצד אחד, ההסתברות שיש דלקת אוזניים בקטריאלית, דלקת אוזניים ויראלית, כולסטאטומה ונוירומה אקוסטית צריכה להילקח בחשבון.

 

מחלת מנייר מגיעה במקום האחרון משום שהיא אינה נושאת כל סיכון מיידי, במידה והאבחנה לא נעשית בזמן אמת. כאשר האוזן הפקוקה היא דו צדדית, קדחת שחת, סוגים אחרים של אלרגיה ומחלות אוטואימוניות נמצאים בעדיפות גבוהה יותר ממחלת מנייר מבחינת האבחנה המבדלת.

אוזניים סתומות / פקוקות במחלת מנייר

מהי אוזן סתומה?

אוזן סתומה או פקוקה היא פשוט תחושה שישנה חסימה באוזן. אוזניים פקוקות ומחלת מניירהמטופל יציין לעתים שהוא מרגיש תחושה של מלאות באוזניים.

 

מקור התחושה יכול להיות חסימה מכאנית אמיתית, כמו במקרה של חסימה הנובעת משעווה באוזן (צרומן), נוזלים באוזן התיכונה, זיהום או כולסטאטומה (חדירה חולנית של עור באוזן) באוזן התיכונה, תפקוד לקוי של חצוצרת השמע, או גורם רטרו-כוכליארי.

 

אוזניים סתומות במחלת מנייר

אצל חולים הסובלים ממחלה מנייר, אוזניים סתומות (אטומות) הן אחד מ-4 הסימפטומים העיקריים. תחושת האטימות יכולה להופיע ולהיעלם לסירוגין, התחושה יכולה להיות דו צדדית או חד צדדית, בבדיקות חוזרות של האוזן נראה עור תוף תקין.

 

במחלת מנייר אין עדות לתמונה האופיינית שניתן למצוא באוזן מזוהמת (דלקת אוזניים בקטריאלית), נוזלים מאחורי עור התוף, חומר לבן מאחורי עור התוף (כולסטאטומה) או קרום פנימי (עור התוף אינו מתפקד בחצוצרת השמע).

 

קדחת השחת, סוגים אחרים של אלרגיה, ולחץ אטמוספרי, יכולים גם הם להיות סיבות לאוזניים סתומות.

 

אוזניים סתומות וחוסר תפקוד של חצוצרת השמע

תלונה זו עשויה לכוון את המומחה לאף אוזן וגרון לאבחן כי חצוצרת השמע אינה מתפקדת. החולה הסובל עלול ללחוץ על המומחה לבצע ניקוב של עור התוף, או אפילו להכניס צינורית דקה לאוזן התיכונה דרך עור התוף, על מנת להשיג שיווי משקל בין הלחץ האטמוספרי והאוויר שבאוזן התיכונה.

 

כאשר התחושה של אוזן פקוקה היא רטרו-כוכליארית, אין כל אינדיקציה לבצע ניקוב של עור התוף.

 

תחושות אופיינית אצל חולה עם אוזן סתומה

שינוי ביכולת השמיעה

התחושה שהאוזניים פקוקות יכולה להיות חד צדדית (רק אוזן ימין או רק אוזן שמאל) ויכולה להיות דו צדדית. תחושה זו יכולה להופיע ולהיעלם למשך שעות, ימים ושבועות. רמת השמיעה עברה שינוי. השינוי יכול להיות באיכות הצלילים הנשמעים, היכולת להבחין בין מילים או ירידה כללית בשמיעה.

 

הופעת טינטון חזק

הדבר גורם לבהלה אצל החולה, מאחר והוא אף פעם לא יודע אם האיכות והעצמה של הצליל, שהוא שומע, יישארו כמו שהם או שהוא יתאושש. זהו פחד אמיתי הנגרם מחוסר הידיעה ולא חרדה בעלמא.

 

פעמים רבות התחושה של אוזניים סתומות מלווה בטינטון בעצמה חזקה, אשר גורמת כעס ובהלה אצל החולה כיוון שאין שום דרך לשנות את 2 הסימפטומים הקשים הללו.

 

 

לעיסת מסטיק אינה עוזרת לפתוח את האוזן הסתומה (אצל רוב החולים) ,וקולות מיסוך אינם עוזרים להתעלם מהטינטון (אצל חולים רבים). מחלה רטרו כוכליארית כמו נוירומה אקוסטית (גידול בבסיס הגולגולת – ראו איור), עלולה לגרום לתחושה של אוזן סתומה.

 

נומקלטורה (מינוח) של חולים

כדי לתאר את ההרגשה, החולה הסובל עשוי להשתמש במונחים כמו: אוזניים פקוקות, תחושת מליאות באוזניים, אוזניים סתומות, אוזניים חסומות, אוזניים סגורות, כאב באוזן, מעצור באוזן, ניתוק באוזן וכן הלאה.

 

אבחנה מבדלת

יש להבדיל בין מצב בו מדובר באוזן חסומה מונו-סימפטומטית (תסמין יחיד) לעומת מצב בו האוזניים הפקוקות הן רק סימפטום אחד מתוך ארבעה (מחלת מנייר). אצל המטופל האופייני לרוב אין זה הסימפטום הראשון והיחיד.

 

כאשר מטופל מגיע עם תלונה בודדת, על המומחה לאף האוזן וגרון לשלול אפשרויות אחרות שעלולות להוביל לתלונה של המטופל. בדיקות של המערכת הווסטיבולרית (מערכת שיווי המשקל) עשויות לעזור בקבלת החלטה לגביי המיקום העיקרי של המחלה, גם כאשר אין התקפים של ורטיגו.

 

כאשר האוזן פקוקה בצד אחד, ההסתברות שיש דלקת אוזניים בקטריאלית, דלקת אוזניים ויראלית, כולסטאטומה ונוירומה אקוסטית צריכה להילקח בחשבון.

 

מחלת מנייר מגיעה במקום האחרון משום שהיא אינה נושאת כל סיכון מיידי, במידה והאבחנה לא נעשית בזמן אמת. כאשר האוזן הפקוקה היא דו צדדית, קדחת שחת, סוגים אחרים של אלרגיה ומחלות אוטואימוניות נמצאים בעדיפות גבוהה יותר ממחלת מנייר מבחינת האבחנה המבדלת.

מטופלים (וידאו)...

כהן ענת, כפר סבא
“…אוזן שמאל הייתה אצלי מאד אטומה והיה בה רעש בלתי נסבל… צפצוף… טינטון. המחלה התפתחה לאט. ההתקפים היו בהתחלה כל מספר חודשים. זה היה מבהיל ומפחיד. במיוחד שלא קיבלתי סיוע ואף אחד לא ידע להגיד לי מה אני עוברת…” צפו בסרטון

ג’ראלד אטייה, עובד סוציאלי ומטפל זוגי, ארה”ב
“הטיניטוס שלי החל לפני ארבע שנים, לאחר שפעת חזקה ובתקופה שאבי נפטר. היה אצלי לחץ נפשי גדול. לאחר מכן הרגשתי אטימות באזניים וצלצולים, בעיקר באוזן שמאל. הייתי מסוחרר, ועם בחילות וחולשה. הלכתי למומחים לאף אוזן גרון…” צפו בסרטון (אנגלית בתרגום לעברית)

מטופלים (וידאו)...

כהן ענת, כפר סבא
“…אוזן שמאל הייתה אצלי מאד אטומה והיה בה רעש בלתי נסבל… צפצוף… טינטון. המחלה התפתחה לאט. ההתקפים היו בהתחלה כל מספר חודשים. זה היה מבהיל ומפחיד. במיוחד שלא קיבלתי סיוע ואף אחד לא ידע להגיד לי מה אני עוברת…” צפו בסרטון

ג’ראלד אטייה, עובד סוציאלי ומטפל זוגי, ארה”ב
“הטיניטוס שלי החל לפני ארבע שנים, לאחר שפעת חזקה ובתקופה שאבי נפטר. היה אצלי לחץ נפשי גדול. לאחר מכן הרגשתי אטימות באזניים וצלצולים, בעיקר באוזן שמאל. הייתי מסוחרר, ועם בחילות וחולשה. הלכתי למומחים לאף אוזן גרון…” צפו בסרטון (אנגלית בתרגום לעברית)